תקשורת מקרבת יכולה לשפר את חווית העבודה, להפחית מתחים, ולהגביר את שיתוף הפעולה בצוות. במאמר נסביר איך זה קורה, וניתן טיפים מעשיים ליישום מיידי במקום העבודה שלך.

בעיות שכיחות במקומות עבודה ואיך ניתן לפתור אותן באמצעות תקשורת מקרבת
מכירים את ההרגשה שדברים פשוט לא זזים בעבודה? יש תסכול בין עובדים למנהלים, או שחברי צוות לא מצליחים לתקשר בצורה ברורה, והכל מרגיש קצת תקוע?
זה קורה לכולנו בשלב מסוים, כי כמו כל מסגרת חברתית אחרת גם מקום עבודה הוא רשת של קשרים בין אישיים, שיש בה מטענים היסטוריים והתנגשות בין צרכים.
אז בדיוק במקרים כאלה, עקרונות של תקשורת מקרבת יכולים לעזור ״לצאת מהלופ״. כנראה שיצא לכם כבר לשמוע על הגישה הזו. וגם אם לא- בגדול היא עוסקת בפיתוח אמפתיה, הגעה להבנה הדדית וקיום שיח כנה ונטול ביקורת. כשמצליחים ליישם אותה במקום העבודה היא מפחיתה מתחים ומונעת חיכוכים, ואפילו מחזקת את הצוות והופכת את העבודה להרבה יותר נעימה ויעילה.
1-הפחתת מתחים ושיפור מוטיבציה
הבעיה: פידבק שמוריד את המוטיבציה
לפעמים מי שמקבלים את הפידבק תופסים אותו כביקורת אישית כנגדם. יש גם לא מעט מקרים שבהם פידבק ניתן בצורה לא נעימה או שיפוטית, שאיננה בונה. כך או כך, זה מעורר תסכול ואבדן מוטיבציה בקרב עובדים.
אז איך תקשורת מקרבת עוזרת?
במקום להטיח ביקורת, תקשורת מקרבת מאפשרת לנו לבטא צרכים ורגשות בצורה מכבדת ומקדמת. זה לא רק מעלה את המוטיבציה, אלא גם מחזק את תחושת הערך העצמי של העובדים. משוב מקרב הוא כזה שמצליח לרתום את הצד המקבל וגם להראות לו שאנחנו מאמינים ביכולת שלו ליישם את המשוב שלנו.
2- שיתוף פעולה טוב יותר בין חברי הצוות
הבעיה: אי הבנות בין חברי הצוות
קרה לכם שאתם לא מצליחים לתקשר בצורה ברורה, וזה גורם לאי-הבנות ולחיכוכים? אולי אתם עובדים על פרויקט שיש בו ״יותר מדי ידיים״? או פשוט כבר נמנעים מלבקש מאחרים את מה שאתם צריכים בגלל ניסיונות לא מוצלחים בעבר?
מה עושים עם זה?
תקשורת מקרבת עוזרת לכל אחד מאיתנו לבטא את הצרכים שלו בצורה ברורה ולא שיפוטית. למשל במקום להתמקד במי אשם, תקשורת מקרבת עוזרת לנו לנהל קונפליקטים בצורה שמכבדת את כל הצדדים. וכשיש לנו ביקורת להעביר היא תדובר בצורה ששומרת על הפתיחות והרצון לשיתוף פעולה. כשאנחנו יודעים איך להביע את עצמנו בצורה פתוחה ומכבדת, הכל פשוט זורם הרבה יותר חלק. וכשמבינים מה כל אחד באמת צריך, קל יותר למצוא פתרונות שמתאימים לכולם.
3-הנעה ללא שימוש בסכמות
הבעיה: איך לרתום אחרים?
בין אם אתם מנהלים שרוצים לעורר את העובדים לפעולה מבלי ״להנחית משימות״ ולהכנס לכל הפרטים הקטנים, או שיש לכם ממשקים עם קולגות שבהם אתם צריכים את שיתוף הפעולה שלהם- בוודאי נתקלתם בקושי להניע אחרים מבלי להשתמש בסמכות.
יש פתרון!
תקשורת מקרבת מלמדת איך להניע אנשים דרך הבנה ושיתוף ולא דרך היררכיה. ככה העובדים מרגישים שמקשיבים להם ושהם חלק מהתהליך, מה שמגביר את המוטיבציה שלהם ואת תחושת האחריות האישית על המשימה.
4-הגברת המודעות העצמית
הבעיה: ״אני לא יודע.ת מה אני רוצה״
לפעמים אנחנו לא לגמרי מחוברים למה שעובר עלינו. גם ברמה האינטלקטואלית, המחשבתית וגם ברמה הרגשית. זאת אומרת לפעמים אנחנו מתעלמים מרגש חזק שאוחז בנו או ממחשבה שלא מרפה, ואז כמובן שהמסרים שיוצאים החוצה יכולים להיות מבלבלים, אגרסיביים או פשוט לא מדויקים למה שאנחנו באמת רוצים וצריכים כרגע.
אז מה עושים?
תקשורת מקרבת מתחילה במוכנות להתבונן פנימה ולהבין את עצמנו טוב יותר, כי רק כך נוכל להעביר את זה החוצה בצורה אפקטיבית. כשאנחנו יותר ברורים עם עצמנו, קל לנו יותר לתקשר את זה גם לאחרים, וזה מונע המון אי-הבנות וקונפליקטים בהמשך.
5-הגברת מוטיבציה והפחתת שחיקה
הבעיה: שחיקה וירידה במורל
כשיש יותר מדי לחץ, או מתחים פנימיים, עובדים מתחילים להרגיש שחוקים ומנותקים. זה משפיע על כל הארגון—על שיתוף הפעולה, על היצירתיות, ואפילו על התפוקה.
בואו ננסה משהו אחר
כמו כל מסגרת חברתית אחרת גם מקום עבודה הוא רשת של קשרים בין אישיים, שיש בה מטענים היסטוריים והתנגשות בין צרכים. תקשורת מקרבת יכולה לשנות את התרבות הארגונית מקצה לקצה: ליצור סביבה שיש בה כבוד הדדי, שאנשים בה חשים שמבינים אותם, ומעוניינים לשתף פעולה זה עם זו.
וכשטוב לנו בעבודה- הטוב הזה חוזר בחזרה לארגון.

צעדים פרקטיים ליישום תקשורת מקרבת בעבודה
אז השתכנעתם שתקשורת מקרבת יכולה לעזור לכם בעבודה? מעולה! הנה כמה דברים שאפשר לעשות כדי להתחיל :
1. שימוש בארבעת השלבים של המודל
שיחה מקרבת בנויה על ארבעה שלבים בסיסיים: תצפיות, רגשות, צרכים ובקשות. אפשר להתחיל להשתמש בהם ממש כמו תבנית.
החלק של התצפית צריך לכלול תיאור אובייקטיבי ככל שניתן של הסיטואציה. למשל, במקום לומר אתה תמיד מאחר, תנסו לומר השבוע הגעת באיחור ל-4 פגישות״.
החלק של הרגשות צריך לתאר רגש אמיתי ולא ״רגש בתחפושת״. למשל במקום לומר- ״אני מרגיש.ה שלא אכפת לך מהפרוייקט״ תנסו לומר ״אני מרגישה לבד בעבודה על הפרויקט״. כשהרגש הוא אמיתי ״ומהלב״ אי אפשר להתווכח או לבטל אותו וזה גם מעודד את הצד השני ״להכנס לנעליים שלנו״ ולגלות אמפתיה.
החלק של הצרכים צריך להיות ברור, קצר וקולע ובעצם לתאר איזשהו ערך שמכוונים אליו או אידיאל שלא מתמלא. למשל הצורך בוודאות, צורך בכבוד הדדי או צורך בחופש פעולה. כשהצורך ברור, ומתוקשר בצורה שהיא לא מאשימה או שופטת, הצד השני יכול להזדהות או לכל הפחות להצליח להבין אותנו יותר טוב.
החלק של הבקשות צריך להיות מבוסס על כל החלקים הקודמים ובעצם לבקש / להציע משהו קונקרטי וברור שימלא את הצורך, ישפר את הרגש, וקשור למה שתיארנו בתצפית.
2. להתחבר לעצמך לפני השיחה
לפני שמתחילים לתקשר עם אחרים, חשוב להתחיל בתקשורת מקרבת כלפי עצמכם, כי אי אפשר לתקשר דברים החוצה בצורה ברורה, אם אנחנו לא ברורים כלפי עצמנו. זה מצריך מאיתנו לקחת אוויר ולנסות להתבונן על הסיטואציה בצורה כמה שיותר אובייקטיבית כדי לספק תצפית.
וגם להתבונן פנימה באומץ, ולנסות להבין באמת מה אני מרגיש או מרגישה, מה הצרכים שלי ומה ארצה לבקש מהאדם השני. תנו לזה סיכוי, זה באמת משנה ורק אם תצליחו לבטא את עצמכם באופן אותנטי תוכלו לבצע את הקפיצה המשמעותית בתקשורת.
יש טבלאות של רגשות וצרכים שאפשר להעזר בהן כשמנסים לחפש משהו שיתאר במדויק את מה שעובר עלינו.
יש גם כלי בינה מלאכותית נפלאים שאפשר לנהל איתם שיחה ולבצע את הבירור הזה. הנה סרטון לדוגמה על כלי בשם פאי (Pi).
3. תהיו בהקשבה לא רק בשידור
אנחנו רוצים להעביר את המסר שלנו במסגרת של דיאלוג, מה שאומר שנרצה גם להקשיב לצד השני ולא רק להציג את הטיעון שלנו באמצעות ארבעת השלבים שראינו קודם. הקשבה היא מיומנות נרכשת, ובלעדיה לא נצליח לקיים שיח אותנטי ומקרב באמת. תרגיל טוב שאפשר להתחיל איתו הוא פשוט לתת לצד השני לדבר מבלי להתערב או להתווכח. וכשמגיע תורכם להיצמד למסרים של ארבעת השלבים מבלי להיגרר לתגובות בלתי מתוכננות.
4. דברו בגוף ראשון
במקום לדבר על אחרים, תנסו לדבר על עצמכם באמצעות משפטי ״אני״. כן, פשוט כמו שזה נשמע. נסו לחשוב לרגע איזה טענות תקבלו בצורה טובה יותר: טענות שקשורות באדם עצמו שמדבר או טענות שקשורות אליכם? אז כן, לדבר על עצמנו מסייע להוריד את המגננות של הצד השני ולהוביל לשיחה בונה יותר.
5. יצירת אווירה חיובית
תזכרו שגם כשאתם מדברים על משהו שמפריע לכם או דורש שינוי, המטרה היא לא לאוורר את התסכול או לשפוך ביקורת על הצד השני.
המטרה היא להצליח להגיע להבנה הדדית, לרתום את האדם השני לבקשה שלכם, ולהצליח לצמוח מתוך הקונפליקט. לכן גם אם המסר הוא מורכב, וגם אם ניהלתם את השיחה הזו אינספור פעמים בעבר, נסו לשמור על אווירה חיובית ולהאמין בצורה אופטימית ביכולת וברצון של הצד השני להגיע לפתרון משותף. אחרת בשביל מה בכלל לטרוח?
כשהרגש הוא אמיתי ״ומהלב״ אי אפשר להתווכח או לבטל אותו וזה גם מעודד את הצד השני ״להכנס לנעליים שלנו״ ולגלות אמפתיה.

מיתוסים על תקשורת מקרבת בעבודה
יאללה, אז החלטתם לנסות ליישם תקשורת מקרבת, אבל יש לכם כמה השגות בנושא.
בואו ננפץ יחד כמה מיתוסים נפוצים:
1. ״זה לוקח יותר מדי זמן״
יש מי שיחשבו ששימוש בתקשורת מקרבת מצריך מאיתנו לנהל שיחות ארוכות. זה לא בדיוק ככה. אפשר בהחלט להתאים את העקרונות שלה לשיחות קצרות וממוקדות שמובילות לפתרונות מהירים.
2. ״רגשות וצרכים לא מתאימים לעבודה״
עד שלא יחליפו אותנו רובוטים וכלי בינה מלאכותית, אנחנו עדיין בני אדם, גם בעבודה. מה שאומר שיש לנו רגשות וצרכים, ממש כמו בכל מערכת יחסים אחרת בחיים שלנו. כשמבינים את זה, ונותנים לזה מקום מדובר (במקום להדחיק או ״להתמרמר״ בבית על העבודה) אפשר להתחיל לפתור את הקונפליקטים שכל כך מעיקים על שגרת יומנו.
3. ״זה לא יעזור לי, אם האדם השני לא יודע תקשורת מקרבת״
אפשר לנהל דיאלוג מקרב גם כשרק אחד הצדדים מכיר את עקרונות השיטה. כל הרעיון הוא לייצר שיח כנה ואותנטי ואין כאן כללי משחק שצריכים להכיר ולציית להם. זה אפילו ידהים אתכם לראות את התגובות שתעוררו כשתנהלו תקשורת מקרבת בפעם הראשונה עם אנשים שלא בהכרח מכירים.
4. ״תקשורת מקרבת היא תבניתית מדי״
נכון, יש תבנית מוצעת שעל בסיסה אפשר לצקת את התוכן שרלוונטי לנו. ובכל זאת, שיחה מקרבת לא חייבת להישמע תבניתית. זאת פשוט מסגרת שאפשר להתאים אותה לכל סגנון דיבור. הגישה אפילו מעודדת את זה- כי אם תישמעו מלאכותיים תאבדו את כל הרכיב האותנטי והמקרב.
5. ״זה רך מדי ולא פרקטי״
אוקיי נכון, דיברנו על זיהוי רגשות ושיתוף כנה ופגיע. אבל תקשורת מקרבת בראש ובראשונה היא על שינוי תפיסה פנימית שבתורה מובילה לאינטראקציות עמוקות ומשמעותיות יותר. העבודה האמיתי והשינוי לא יגיעו משימוש במילים ספציפיות כמו ״אני מרגיש.ה״ אלא יבואו מתוך האופן שבו אנחנו ניגשים לשיחה. המפתח הוא לגלות אמפתיה, לחפש הבנה הדדית ולשמור על דרך תקשורת מכבדת (בלי שיפוטיות והאשמה). בסופו של דבר, תקשורת מקרבת היא גמישה ויכולה להתאים לכל מקום עבודה, בכל סיטואציה.
6. ״זה עובד רק במערכות יחסים שוויוניות״
תקשורת מקרבת בהחלט יכולה לעבוד גם במצבים שבהם יש ״פערי כוח״, והיא עוזרת לאנשים להביע את עצמם בצורה כנה גם במערכות יחסים היררכיות. יש שיגידו שהשימוש באותנטיות וכנות והרצון באמת להקשיב לצד השני אפילו מגשרים על הפער שבין מנהלים ועובדים.
לסיום, כמו שאמר איינשטיין:
״אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות״. אם נוותר על השיפוטיות שבביטוי ״אי שפיות״ נישאר עם מוסר ההשכל שהוא: צריך לנסות גישה חדשה כדי להגיע לתוצאות שונות מאלה שהושגו עד היום. אם לא תנסו לא תדעו.
🌸 ואם תרצו- אנחנו כאן לעזור לכם לקחת את כישורי התקשורת המקרבת שלכם לרמה הבאה- מוזמנים ליצור קשר ממש כאן.
כותבת המאמר: חן פרידמן ביטון
Comments