על זמן ספירלי, הפריבילגיה שבעצירה ורווחה נפשית

לינקדאין היא זירה שמשקפת בצורה טובה את תוצרי תפיסת הזמן הליניארית: נדמה כי כולם בכל רגע נתון מתקבלים לעבודה חדשה, מקבלים קידום או מרצים בכנס נחשב. התרבות המערבית מדגישה התקדמות ותנועה מתמדת קדימה, כשהזמן נתפס כקו ישר הנמתח מהעבר לעתיד, וכל רגע הוא נקודה ייחודית שאי אפשר לחזור אליה. גישה זו מובילה למרדף בלתי פוסק אחר מטרות, אבני דרך והישגים, לעתים קרובות על חשבון הרווחה האישית שלנו. אנחנו מטפחים אשליה בנוגע לעתיד הקרוב והרחוק והאשליה הזו היא בעלת השפעה רבה על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות בהווה.

 זמן ספירלי: נקודת מבט חלופית

נקודת מבט חלופית על הזמן, המכונה זמן ספירלי או מחזורי, מציעה ניגודיות מרעננת. תפיסה זו רואה את הזמן כמחזורי, כלומר חוזר על עצמו, בדומה לקצב הטבעי של עונות השנה או שלבי הירח. במודל כזה, הזמן אינו רק רצף של אירועים מבודדים, אלא סדרה של נקודות בעלות משמעותית חזרתית.

 מרוץ החיים המודרני

בשוּק העבודה, הגישה הליניארית מתורגמת למרוץ שבו אנשים שואפים כל הזמן לטפס בסולם הדרגות, לנקות את האינבוקס, להשיג את הקידום הבא או לתפוס את ההזדמנות הגדולה הבאה. מרדף בלתי פוסק זה יכול להוביל לשחיקה, מתח ותחושה של ניתוק מהצרכים והערכים האישיים. הלחץ להיות תמיד בתנועה קדימה משאיר מעט מאוד מקום לעצירה, להרהור או פשוט להוויה.

לינקדאין, למשל, מהווה לעיתים בבואה של הלך הרוח הליניארי: נדמה כי כולם בכל רגע נתון מתקבלים לעבודה חדשה, מקבלים קידום או מרצים בכנס נחשב. החשיבה הליניארית גורמת לנו להאמין שיש כיוון אחד מעודף והוא קדימה, וכי העתיד מוכרח להביא איתו גדילה, התקדמות ועלייה חיובית.

בנוסף לכך, לרובנו ישנה נטייה לתפוס את העצמי העתידי שלנו כמוצלח יותר, נטול פגמים, חף מטעויות. אך בעוד שהזמן מתקדם, העצמי הזה נשאר תמיד בעתיד, בלתי מושג. בכך אנו מטפחים אשליה בנוגע לעתיד הקרוב והרחוק והאשליה הזו היא בעלת השפעה רבה על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות בהווה. ההיבט הזה נחקר רבות בתחום של כלכלה התנהגותית. למשל בסרטון הזה של דן אריאלי.

 זמן ספירלי בילדות ובחיים המקצועיים

כילדים, לימדו אותנו לתפוס זמן באופן ספירלי. המחזוריות של הטבע, החגים ושנת הלימודים שיש לה התחלה, אמצע וסוף מוגדרים. זו תפיסה שונה מזו הקיימת בחיינו המקצועיים, בהם אנו מציינים מעברים רבעוניים הנתפסים לעיתים כהתקדמות מתמשכת ללא שינוי משמעותי - הגדרת מטרות מחודשת, שינויים בצוותים וספרינטים מחודשים. זה יוצר תחושה של זמן שאינו נגמר.

חשיבה ספירלית בחיים האישיים

חשיבה ספירלית מאמצת את התפיסה שאירועים חוזרים על עצמם במחזורים ומעשירים את הבנתנו עם כל חזרה. ימי הולדת מדגימים זאת בצורה יפה. כל יום הולדת הוא חזרה לנקודה מוכרת, אך מביא תובנות וחוויות חדשות. אנו מזהים שכל יום הולדת ייחודי אך חלק ממחזור גדול ומתמשך יותר, כמו להתבונן בשרשרת פנינים כמכלול במקום למדוד כל פנינה בהשוואה לשכנותיה.

לעומת זאת, חשיבה ליניארית רואה את החיים כדרך ישרה, שבה התקדמות נמדדת באבני דרך ותאריכי יעד. ימי הולדת בהקשר זה יכולים להפוך לנקודות "בנצ'מרק" להצלחה או כישלון. אנו עשויים לקבוע מטרות להשגה עד גיל מסוים, וימי הולדת משמשים אז כתזכורת לשאלה האם עמדנו בציפיות אלו. זה עלול להוביל להלקאה עצמית אם לא עמדנו ביעדים שלנו, ולהאפיל על שמחת היום.

דוגמה נוספת לקוחה מהלך הרוח הציבורי לאירועי השבעה באוקטובר, הממקם אותם כחלק נוסף בשרשרת של אסונות או מאבקים שחוותה מדינת ישראל (או העם היהודי לדורותיו). סגנון החשיבה הזה, ממקם את החוויה הקשה בתוך מכלול של אירועים קשים אחרים, וזאת מבלי להשטיח את הייחודיות, הכאב העצום והשוני שבין השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, לבין המלחמות, המבצעים והפוגרומים האחרים בשרשרת.

השיוך הספירלי כן מסייע בהבניה של פרספקטיבה מסוימת על פוטנציאל הצמיחה שלנו כחברה מתוך האירוע, בדומה לאופן בו דורות קודמים התגברו על אירועים אחרים, ואף מציע נחמה והסבר עבור השאלות הקשות הנלוות לאירועים טראומטיים כדוגמת ״מדוע זה קרה״- (כך קורה בכל דור ודור) ו״למה דווקא לנו״ (זה תורנו). 

חשיבה לניארית מול ספירלית בימי הולדת

 אימוץ חשיבה ספירלית וחשיבותה של העצירה

על ידי אימוץ חשיבה ספירלית (או מחזורית), אנו משנים את נקודת המבט שלנו. ימי הולדת הופכים להזדמנויות להעריך את המסע שלנו, לזהות נושאים חוזרים ולחגוג צמיחה מתמשכת. במקום לפחד מחלוף הזמן, אנו מאמצים אותו כחלק ממחזור גדול ומתפתח יותר. חשיבה זו מטפחת ראייה רחומה והוליסטית יותר של חיינו, ומאפשרת לנו לחגוג כל יום הולדת או נקודת ציון אחרת כחוויה משמעותית ומעשירה. 

אגב, המונח ספירלה מתאים יותר מכיוון שהוא מתאר תנועה שחוזרת על מסלולה, אבל מתקיימת בקו רציף, ולא ״דורסת״ את החזרה הקודמת.

חשיבה ספירלית- גם בארגונים

בשוּק העבודה חשיבה ספירלית יכולה לקדם את התפיסה שאירועים חוזרים על עצמם במחזורים ומעשירים את הבנתנו עם כל חזרה. אפשר להפיק מכך תועלת רבה ברמה האישית, הצוותית והארגונית. במידה ונמצא את הדרך לאפשר לעובדים והנהלה לבצע עצירה ולהרהר יחד נוכל להרוויח את הדברים הבאים:

- הערה מחודשת של מטרות

- טיפוח יצירתיות

-עידוד למידה מתמשכת

-שיפור הרווחה האישית

-חיזוק מערכות היחסים בצוות

כדי לשלב תפיסת זמן ספירלית או מחזורית בחיינו צריך לבחור לבצע עצירה בנקודות זמן קבועות. בעצם, לחלק את הזמן לנקודות עצירה סימבוליות. למשל, אחת לשבוע ביום ושעה קבועים, אחת לחודש, אחת לרבעון, או שנה. בשונה מסיכום רבעוני או עדכון ספרינט, המטרה כאן היא לאפשר מפגש שאיננו מוכוון מראש למטרה או תוצרים מסוימים. הם אכן יגיעו, אך באופן חופשי וספונטי, מתוך מרחב שמוקד להתבוננות וחשיבה משותפת. 

זה עשוי להישמע מופשט או קשה ליישום, אבל ניהול מרחבים שכאלה בצורה אפקטיבית זו המומחיות שלנו ב- Be.diuk. אנחנו מובילות מפגשי עצירה חווייתיים שמובילים לגיבוש, פורקן, וחיבור מחודש לעשייה, שבתוך שעות בודדות מאפשרים יצירה של חזון מטרות או תכנית עבודה מדויקים יותר, מלמטה למעלה (Bottom up).

בואו נדבר

סיכום

בעוד שהגישה הליניארית לזמן שולטת בחלק ניכר מחיינו המקצועיים, אימוץ נקודת מבט ספירלית יכול להציע דרך בריאה וברת-קיימא יותר לנווט במרוץ החיים המודרני. על ידי הכרה בערכה של העצירה, אנו יכולים לטפח גישה מאוזנת יותר לקריירה שלנו, לצמיחה הצוותית והארגונית, ובסופו של דבר להוביל לסיפוק מוטיבציה והצלחה גדולים יותר.

ואם מעניין אותך ללמוד עוד בנושא :

אפשר לקרוא את הספר של ירון סנדרוביץ- פנומנולוגיה של הזמן : תודעת זמן וסובייקטיביות

ולראות את ההרצאה של דן אריאלי (יחסית ישנה אבל קלילה) על האופן שבו תפיסת זמן משתלבת בתהליכי קבלת החלטות

כותבת המאמר: חן פרידמן ביטון